מקראות גדולות - מהדורה ממוחשבת

מתוך: 'מחשבים וכיף' 29 , עמודים 53-52 מאיר בר-אילן

 

פרופסור לתנ"ך - זה לא מה שהיה פעם. פעם היה הבקי בתנ"ך ידען בכל פסוקי התורה, יודע לצטט פסוקים על-פה ושולט ברזי הפרשנים. פרופסור לתנ"ך, לעומת זאת, אמור להכיר את בעיות הפרשנות והטקסט, ולכתוב מחקרים בנושאים אלו. היום - הפרופסור לתנ"ך צריך לדעת הרבה יותר. שוב לא ניתן להסתפק בידיעת המקרא, כלומר, מה שפעם למדנו בשיעורי תנ"ך, ומעבר לכך, אלא צריך הוא גם לשלוט בתוכנות מחשב מתוחכמות על מנת להפיק את המירב מידיעותיו המיקצועיות.

אני מניח כי קוראים רבים שמעו על המקראות הגדולות במהדורת אוניברסיטת בר-אילן. על מהדורה זו שוקד פרופ' מנחם כהן זה למעלה מעשר שנים, ובשנים האחרונות ראו אור ארבעה כרכים של מהדורתו: 'יהושע - שופטים', 'שמואל א-ב'', 'מלאכים א-ב' ו'ישעיהו'. המהדורה החדשה של המקראות הגדולות נועדה להביא בפני הקורא נוסח חדש של המקרא על פרשניו הקלאסיים, נוסח נטול שגיאות ככל שניתן. בהקדמה למהדורתו הסביר פרופ' כהן את הקשיים הרבים הכרוכים במלאכה זו, ואת הסיבות השונות, עם הדגמות, לאלפי הטעויות שנשתגרו לתוך הנוסחים המודפסים. שגיאות אלו היו בכל פינה שהיא: בנוסח המקרא (בהשוואה לנוסח בן-אשר), בניקוד, בטעמים, בתרגומים, בפירושי רש"י, ובכתבי פרשני המקרא בני ימי הביניים.

לא כאן המקום לסקור את ההיבט המיקראי של המחקר הגדול של פרופ' כהן, וודאי שלא אני הראוי לבחון את מידת הצלחתו. כקורא הדיוט חייב אדם לציין את המלאכה הנאה של הדפוס, ואת הנוסח שעבר כמה וכמה נפות. יין יקר בכלי מפואר.

עד כאן, הכל גלוי וידוע, ומי שלא יודע, שיקנה מיד את הכרכים שכבר ראו אור. לעומת זאת, מה שפחות ידוע הוא כי העבודה הגדולה של ההדרת המקראות הגדולות נעשית בתנופה רבה באמצעות כמה וכמה תוכנות, ומטרת הדברים להלן היא לסקור את 'תהליך הזרימה' של העיבוד הממוחשב של המקראות הגדולות.

השלב הראשוני בתהליך זה הוא, כמובן, הקלדת הנתונים של הטקסטים השונים: מקרא, תרגום (המיוחס ליונתן בן עוזיאל), מסורה, רש"י, רד"ק, ועוד. כל טקסט כזה עובר מספר בדיקות על מנת לקבוע מה הוא הנוסח המהימן, בפרט כאשר הנוסח מובא באופן שונה בכתבי היד השונים. כתב יד שנחקר לעומקו הופך להיות נוסח 'הפנים', וכתבי יד אחרים כמו גם מהדורות דפוס נבדקים על מנת להשוות את הנוסחים השונים. חלק מהחומר מוזן למחשב באמצעות קלדניות, וחלק נסרק באמצעות Scanner הסורק השולחני, או הקורא האופטי. משימה זו מבוצעת עם תוכנת OCR ולאחר מכן נבחן הטקסט העברי עם תוכנת ליגאטורה המאפשרת קריאה של הטקסטים העבריים.

לאחר שנקבע הטקסט הסופי ה'נכון' הוא מוקלד במעבד תמלילים Nota Bene, מעבד תמלילים אמריקאי שאינו מוכר כל-כך באר. מעבד זה אינו ידידותי כל-כך, אך יתרונו בכך שיש לו שפת-תיכנות פנימית המאפשרת לו לבצע מטלות בלתי שיגרתיות. בשלב זה מופיע הטקסט המיקראי בארבע שורות: השורה העליונה מיועדת להערות המסורה, השורה השניה מיועדת לאותיות עצמן, השורה השלישית מציינת את הניקוד והשורה הרביעית מציינת את הטעמים על פי סימני קוד מסוימים. מובן מאליו שנוסח זה עובר הגהות פעם אחר פעם.

הטיפול בפרשני המקרא שונה במקצת בשלב זה שכן אין צורך לנקד אותם, אך מאידך גיסא, צריך לברר את ציוני המקורות שעמדו לעיני הפרשן, להשוות את דבריו עם התנ"ך או עם דבריו שלו, ולסמן תיקונים שונים בטקסט עצמו. בשלב זה מושתלים בטקסט סימני קודים לסמן ראשי תיבות, סימוני פסוקים, סימוני סוף-פסוק וכדומה.

עתה עוברים הטקסטים תחת תוכנות סיוע שונות. תחילה בודקת תוכנת Mikchek שהפקודות מבוצעות באופן זוגי: קיים קוד לתחילת משימה, וקיים קוד לסיום המשימה. כלומר, שהתייחסות לטקסט מסוים - בין אם למטרת עריכה, ובין אם למטרת דפוס - מתחילה, אך גם מסתיימת. מובן מאליו שבלעדי בדיקה זו יכולות תקלות רבות להתרחש.

עתה מועברים כל המאגרים (מקרא + כל המפרשים = 14 פחות או יותר), לספרייה אחת על מנת ליצור קישוריות בין כל הקבצים השונים. כאן נכנס לפעולה מחולל-ישומים בשם Asksam שתפקידו לאפשר יצירת קשר בין המאגרים. עתה באה תוכנת Tarbib ההופכת את ארבעת השורות שב Nota Bene לשורה אחת בה מוכללים סימני הניקוד, הטעמים והמסורה.

קבצי הפרשנות מועברים תחת שיבטה של תוכנת Prsdr המוחקת בקובץ את הערות העוכים שאין צורך להדפיסם במהדורה הסופית. עתה ניכנסת לפעולה תוכנת Mikfast אשר 'שותלת' קודים במאגרים לצורך זיהויים של כל 'דיבור המתחיל' כך שתכונת העימוד שתוזכר להלן תוכל להציבאת 'הדיבור המתחיל' בהתם למיקום הטקסט בעמוד.

עד כאן היה שלב ה DOS (אגב, אין לכך קשר עם דתיים), ומתחיל שלב ה'חלונות'. עתה מועבר החומר הגולמי - כן, עדיין גולמי - לעיבודה של תוכנת 'תג', תוכנת עימוד עברית רב-משימתית תוצרת הארץ (העולה כמה מאות דולאר). תוכנה זו מעמדת כל מאגר בפני עצמו, בהתאם לפונטים שלו, רווחיו היחסיים, הכותרת שלו, ועוד. תוכנה זו מעמדת כל זוג-עמודים בניפרד כפי שמקובל במקראות גדולות. כלומר, הטקסט המרכזי, המקרא, מופיע מצד ימין, בעוד שכל הפרשנים מקיפים את הטקסט בשני עמודים ביחד. בשלב זה עובר כל מאגר תחת תוכנת 'סגנון', תוכנה הקובעת את מאפייניו של כל מאגר-נתונים: גודל האות וסוגה (בהתחשב בקודים שהשותלו לפני כן), מיקום הקבצים אחד ביחס לשני, ועוד. לאחר הכנה זו נכנסת לפעולה 'תג' המעמדת את כל המאגרים ביחד בדומה לתוצאה הסופית המוכרת לכל מי שלמד במקראות הגדולות.

תוכנת 'תג' מחשבת את הגודל היחסי של כל מאגר זמני בגודל של 'כפולה' כך שסך כל המאגרים המתייחסים לטקסט מקראי נתון יגיע לשני עמודים, ולא יותר. לעתים יש להתערב באופן ידני, אך בסך הכל התוכנה מבצעת את עבודתה בצורה מרשימה ביותר: הטקסט המקראי 'מגיע' עד סוף השורה (אלא אם הפרשה פתוחה), כל 'דבור המתחיל' בעמודים אלו מתייחס לטקסט (אבל סופו של הפירוש רשאי לגלוש לעמוד הבא).

עתה כבר כמעט סיימנו. בשלב זה מדפיסים את החומר במדפסת לייזר רגילה ובודקים שנית (וליתר דיוק: בפעם המי-יודע-כמה), שהכל על מקומו, שכל אות, תג ומתג באים על מקומם בשלום. תוכנת 'תג' יוצרת קובץ לכל עמוד בנפרד, עמוד המורכב בקישוריות של הרבה טקסטים, ולמעשה, זהו הייפר-טקסט. לאחר אישורו של ראש הפרוייקט, פרופ' כהן, מועבר כל קובץ (למעשה: זוג עמודים) להדפסה סופית בתוכנת PostScript תוכנה המכינה את החומר לדפוס. אין לשכוח כי הרזולוציה הנידרשת מבית דפוס גבוהה בהרבה ממידפסת לייזר רגילה (DPI 1000 ויותר), ותוכנה זו מאפשר הפקה מדוייקת יותר של החומר הסופי. עתה, משהודפס החומר בבית הדפוס הוא מצולם ב'נגאטיב' על מנת ליצור גלופה, שממנה יודפס גליון הנייר עליו יופיעו המקראות הגדולות, מהדורה חדשנית בכל אמת מידה, מהדורה לה חיכינו כה הרבה שנים.

המחשב, אם כן, גוייס למדעי היהדות והוא מבצע בצורה טובה ומקצועית, בפחות זמן ובעלות נמוכה יותר משימה אדירת-מימדים אשר ספק גדול בעיני אם תוכנות עריכה שולחניות אחרות מסוגלות לבצע משימות מורכבות מעין זו. בכך, אפוא, מתגלה עוצמתה של המהדורה החדשה: לבד מכך שהיא מביאה בפני הקורא את כל מכמני התורה היא משלבת את העוצמה ונחישות הפרשנות של ימי הביניים עם הארגון הכולל של התרבות בעידן החדש - עידן המחשב.