אנציקלופדיה יודייקה (אנגלית)

מאיר בר-אילן

 

התוכנה: ENCYCLOPAEDIA JUDAICA

גירסה: 1.0

היצרן: LiveLink Systems Ltd. + הוצאת כתר

אתר אינטרנט: http://www.livelink.com

מערכת הפעלה: חלונות 3.11 וחלונות 95

הערה: מתאים גם לעבודה ברשת

המחיר:

 

התקליטור החדש (מזה כמה חודשים), מהווה כיום את מאגר המידע הטוב ביותר במדעי היהדות, הן כתקליטור והן כספר מודפס, ואין ספק כי בעתיד יהווה תקליטור זה נדבך רב-חשיבות ככלי-מחקר בסיסי במדעי היהדות. ואולם, בינתיים, למרות שמליון וחצי דולר הושקעו בהפקת התקליטור לא אוכל להמליץ עליו בפני הסטודנטים שלי. אם רצית לדעת מדוע - קרא בכתבה הבאה.

 

אנציקלופדיה יודייקה ראתה אור בשנת 1972-3 ועד היום היא עדיין מייצגת את 'מצב המחקר' במדעי היהדות, כשהאנגלית משקפת אף היא את מרכז הכובד המחקרי (והכספי), ואת מעמדה של שפה זו כשפה בין-לאומית. אכן, כדי לדעת תורה צריך לדעת אנגלית.

 

מדובר באנציקלופדיה מקצועית, שלא כמו האנציקלופדיה העברית, למשל, שעל אף רמתה האקדמית הגבוהה הרי שהיא לא נועדה להיות אנציקלופדיה למדעי היהדות (אף כי ערכים מסויימים נכתבו באנציקלופדיה זו כאילו היתה אנציקלופדיה מקצועית). האנציקלופדיה כוללת למעלה מ- 20,000 מאמרים שראו אור בששה-עשר הכרכים של האנציקלופדיה המקורית ובכרכים מסוג 'ספר השנה' שראו מאז. כמובן, יש בתקליטור יותר תמונות ומפות מאשר במהדורה המקורית (למעלה מ- 2600), וקבצי קול וסרטי וידאו שלא ניתן היה להכלילם באנציקלופדיה המודפסת על נייר. על כך הוספו עוד 100,000 קישורים פנימיים בתוך מאגר המידע (שלא ניתן להשוותם לכרך האינדכס), ובעמל לא קטן הוסבה האנציקלופדיה המקורית, על הוספותיה ועדכוניה לתקליטור.

 

אשר לחלק התוכנה, הרי שחברת כתר נהגה בתבונה, לדעתי, בכך שלא רצתה 'להמציא את הגלגל מחדש', וממשק השליטה והניהול של האנציקלופדיה מבוסס על ה'מנוע' שפיתחה חברת מייקרוסופט עבור אנציקלופדיית אנכרטא שלה. זו פעם ראשונה שבוצע מהלך מעין זה בתחום מאגרי המידע הממוחשבים, ויש סיבות טובות לברך את מינהלת הפרוייקט על החלטה נבונה זו של מיזוג בין תוכנה לטיפול באנציקלופדיה ובין מאגר-מידע אנציקלופדי  (במידה מסויימת דומה החלטה זו להחלטת הנהלת האנציקלופדיה התלמודית להשתמש במנגנון של פרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן, אף אם במקרה זה היתה ההצלחה קטנה יותר).

 

לאור האמור עד כאן הרי שההתייחסות לתקליטור צריכה להיעשות דרך שני פניו של המוצר: החלק המיחשובי - הוא ממשק התוכנה ומנגנון החיפוש, העזרה, וכל יתר האמצעים שאינם קיימים במהדורה המודפסת על נייר, והחלק התוכני, תוכן המאמרים המופיע באנציקלופדיה זו, וכזאת ייעשה להלן.

 

התוכנה: ממשק החיפוש והשליטה

 

עקרונית, יש להודות כי ממשק אנכרטא, הוא הממשק הקיים באנציקלופדיה זו (בהבדלים קטנים), הוא ממשק טוב, ומטרתו להתגבר על ליקויים שונים הקיימים בספר המודפס. למשל, לא רק שניתן לחפש מלים וערכים, אלא שקיימת גם 'טבלת-זמנים' שממנה ניתן להגיע לארועים שונים. כדי להדגים את יתרונו של התקליטור על פני הספר, נוכל לבחון את הנושאים השונים ביהדות לפי תחומי הידע השונים שלהם, ולא רק על פי הסדר האלפביתי השרירותי. למשל, עיון ב'יהדות - פראקטיקה', מוליך לכמה תת-תחומים. לחיצה על תת התחום 'מחזור חיים' פותחת מחיצת-משנה ובה: 'בר-מצווה', 'ברית-מילה', 'מוות' ו'נשואין' (בסדר זה!). בתוך 'ברית-מילה' ניתן לעיין בתחומי-משנה נוספים, כגון: 'לידה', 'אמצעי מניעה', 'מילה', 'כסא של אליהו' ועוד. בקיצור, אנציקלופדיה על תקליטור מאפשרת אירגון חומר הן על פי הסדר האלפביתי השרירותי, והן על פי תחומי העניין השונים באופן ששום ספר מודפס לא יכול להשתוות לתקליטור.

 

 

ליקויים

 

 1.  לא ניתן להעתיק מאמרים לתוך WORD (תופעה הקיימת גם בתקליטור יודייקה לנוער). העתקה גורמת לסגירת יישום עקב הודעה: 'יישום זה ביצע פעולה לא חוקית'. יחד עם זאת, ניתן לבצע העתקות חלקיות.

 2.  תחת 'חלונות 3.11' ורשת נובל פעל התקליטור בצורה איטית להחריד (בניגוד לתקליטורים אחרים העובדים יפה מאד ברשת; ניתן לומר, בצורה 'שקופה'). כמובן, אני משוכנע כי תחת רשת NT יעבוד התקליטור בצורה הרבה יותר משכנעת, אלא  שאיני בטוח שהעוסקים במדעי היהדות מודעים ליריבות העיסקית שבין חברת מייקרוסופט לחברת נובל, ואיני חושב שתקליטור זה צריך לשקף יריבות זו.

 

מאגר המידע עצמו: מדעי היהדות

 

הבעייה הבסיסית ממנה סובלת האנציקלופדיה היא מידת העידכון שבה. כך, למשל, הערך 'קומראן' נכתב לפני הרבה שנים (וככל הנראה, לאו דווקא עבור האנציקלופדיה הנוכחית), והוא מעודכן בביבליוגראפיה (צמוקה), עד לשנת 1960! מה עוד שאין בו הפניות לביבליוגראפיות, ואין הוא משקף את המהפכה הגדולה שחלה בתחום זה בדור האחרון. נכון, האחראים למהדורה זו הוסיפו סרט אנימאציה יפה על ים המלח, אך פזילה זו לציבור הרחב נעשתה על חשבון (תרתי משמע), העוסקים במדעי היהדות. העיון במאמרים מגוונים באנציקלופדיה הוליך אותי למסקנה כי האבחנה ביחס לערך 'קומראן' תקפה ביחס לאנציקלופדיה כולה: מדובר במאגר מידע מיושן ובלתי עדכני המוגש בלבוש חדש, וזאת תוך מגמה להרחיב את ציבור הרוכשים את האנציקלופדיה הזו. כלומר, אין מדובר באנציקלופדיה המיועדת לחוקרים במדעי היהדות, או לכל המעוניינים בתחום זה (כגון האנציקלופדיה המקראית מזה והאנציקלופדיה לאיסלאם מזה), כי אם באנציקלופדיה המיועדת לציבור היהודי הרחב (במיוחד בארה"ב) ,שאנציקלופדיה זו אמורה לתת לו תשובה ביחס להגדרתו העצמית - מהי יהדות(י).

 

ואכן, כמי שעוסק במדעי היהדות חובה להודות כי לא מצאתי בין מורי וחברי מי שמצטט אנציקלופדיה זו כמקור בעל-ערך (בניגוד לאנציקלופדיות מקצועיות אחרות). אדרבא, נותר רושם (ויותר מכך), שמערכת האנציקלופדיה פעלה ממניעים שאינם בדיוק אקדמיים, ולא במקרה חלק לא קטן ממחברי הערכים הם אישים בלתי ידועים (בתחומם, ובכלל). למעשה, כבר ביום צאתה של האנציקלופדיה לאור היא היתה מיושנת וזאת כיוון שבוצעה שלא על פי הכללים המדעיים הנוקשים הקיימים במפעלים אקדמיים מעין אלו. עיון באנציקלופדיה אשכול (תרגום של אנציקלופדיה יודאייקה בגרמנית), ידגים היטב לקורא מהי רמה אקדמית, וכיצד יש להוציא לאור אנציקלופדיות (אף בעניין זה זכורה הגב' פלאי לטוב, כמו גם מערכת האנציקלופדיה העברית).

 

ליקויים:

 

 1.  חלוקת הנושאים ב'עץ-הדעת' נראית קצת מגוחכת כאשר מגלים שתחת 'היסטוריה' נמצאת העיר רמת-גן (כמו גם סוריה).

 2.  הערך 'ליטורגיה' מתאים רק למי שחי בארה"ב ואינו חלק מהיהדות האורתודוכסית. לא זו בלבד, אלא שבתוך ערך זה הוזכר ע' פליישר ובוצעה קישוריות לאביו (כשהבן טפל לאב), וזאת באמצעות ערך שנכתב לפני כשלושים שנה ומאז הוכר הבן כאחד מגדולי החוקרים במדעי היהדות. זו שגיאה גסה בתחום העידכון.

 3.  כיוצא בכך, בערך 'היכלות', תחום מחקרי שהתפתח במידה מיוחדת בדור האחרון, הובאו הדברים כפי שנכתבו על ידי גרשום שלום ללא כל עידכון, וחבל.

 

אופייני הדבר כי בפירוט האישים והחברות עימם התייעצה מערכת האנציקלופדיה אין חוקרים במדעי היהדות, כי אם אנשי חברות תוכנה. כלומר, המאמץ המרכזי של חברת 'כתר' היה בהוצאת מוצר אינטראקטיבי, ולאו דווקא אנציקלופדיה למדעי היהדות. כיוצר בכך, כמדומה לי שמבין כל  העורכים של המהדורה האלקטרונית לא מצאתי שם של חוקר במדעי היהדות, שם המוכר לי מהספרות המקצועית בתחום זה (שלא כמו במהדורת הדפוס הראשונה שנערכה על ידי פרופ' ססיל רות'), בניגוד גמור לשיטת העבודה של האנציקלופדיה העברית, קל וחומר של אנציקלופדיה מקצועית בעלת רמה כמו המקראית מזה והתלמודית מזה.

 

מדייה אמנותית: תמונות, סרטונים וקול

 

התקליטור מציע מאגר מידע בתחום האמנותי-שמיעתי מעל ומעבר לאנציקלופדיה מנייר. חובה להודות כי לא מניתי אחת לאחת את התמונות במהדורה המודפסת, אך מחישובים סטטיסטיים גרידא נראה כי במהדורה החדשה יש יותר תמונות ואמצעי המחשה (ממוצע של 200 לכרך אחד), בהשוואה לנוסח המודפס. ואולם, לא פחות חשובה היא היכולת של התקליטור להציע עיון ברשימת התמונות כמאגר מידע 'מוזיאוני', טכניקה שספר מודפס כלל לא יכול להציע. אם על כך יוקח בחשבון כי התקליטור מכיל גם סרטי וידאו, הרי שברור כי בתחום זה יש לתקליטור נצחון בטוח על פני המהדורה המודפסת. עם זאת, אעיר כאן מספר הערות גם בתחום זה.

 

ראשית, התמונות בתחום של 'אמנות יהודית - תנ"ך' יפות, אלא שהן מסודרות בסדר אלפביתי, בעוד שמקובל לסדר איורים אלו בסדר הספרים המקראי. מאגר התמונות בתחום השואה (מארכיון 'יד-ושם'), מהווה הישג בפני עצמו. אף הקישוריות הדו-כיוונית (מהתמונה למאמר או מן המאמר אל התמונה), הינה הישג יפה. הסרטון על הלווייתו של יצחק רבין עשוי במקצועיות מרובה, אלא שהמרתו לסרטון לתקליטור (תוך חסכון ב'פריימים'), מהווה אובדן של ממש.

 

ובאשר לקולות, הרי שבלמעלה מאלפיים ערכים קיימת גירסה קולית המשמיעה את המונח העברי (במקרה והמעיין באנציקלופדייה אינו מכיר את הערך בעברית). בנוסף לכך, הרי שקיימים למעלה מחמשים סרטי-קול המדגימים את הערך האנציקלופדי. למשל, הערך 'שופר' עשוי בצורת טקסט המלווה בביבליוגראפיה. בנוסף לכך, כולל הערך גם סרט אנימאציה מרשים, שבע תמונות שונות של שופר (משום מה, שכחו לשים אותן גם ב'אובייקטים ריטואליים') ועל כך מוסף קובץ קול ובו מושמע קול השופר, כפי שאף ספר מודפס לא יכול להציע. איכות הצליל טובה.

 

סיכום

 

הבעייה המרכזית של אנציקלופדייה זו טמונה בחטא הקדמון של הוצאת אנציקלופדיה המתיימרת להיות מקצועית, בעוד שבפועל היא בוצעה שלא על פי אמות מידה מדעיות מקובלות (to say the least). הוצאת מוצר טכנולוגי-תוכני בו הטכנולוגיה היא בת 1997 בעוד החומר הוא בן 30-50 שנה מהווה עלבון לאינטליגנציה שהרעש והצלצולים של אמצעי ההמחשה המודרניים לא יוכלו לכפר עליהם. לא נותר אלא לקוות שעתה, לאחר שמינהלת האנציקלופדיה הראתה את כוחה בהמרת מדייה ישנה למולטימדיה מודרנית היא תשכיל לקדם אנציקלופדיה זו בעידכון המאמרים הרבים שבה, תחילה עידכון ביבליוגראפי ובהמשך עידכון תוכני באמצעות חוקרים במדעי היהדות. עד אשר זה לא יקרה לא אוכל להמליץ לתלמידי על תקליטור זה.

 

עודכן בתאריך סיוון תשס"א  June 3, 2001