ביבליוגראפיה של הספר העברי 1960 - 1473

 

מאיר בר-אילן

 

 

 

ביבליוגראפיה - רישום מדעי ומסודר של ספרים - הינו מקצוע הקיים מאז המאה  ה15- (אם לא לפני כן). מגמתו  היא לסדר את כל הספרים הקיימים (בספרייה, או מסוג כלשהו), בסידור כלשהו: סדר אלפביתי, כרונולוגי או אחר. מטרתה של הביבליוגראפיה היתה לסייע בידי הלומד למצוא את שביקשה נפשו, ואף שהחלה את דרכה כמדע-עזר הרי שבמשך השנים הפכה לתורה העומדת בפני עצמה.                                  

בני העם היהודי, עם הספר, כתבו והדפיסו עשרות אלפי ספרים בחמש מאות השנה ויותר שחלפו  מאז  ראשית הדפוס, וחוקרי מדעי היהדות במאה ה-19, כמו גם חוקרים בימינו אלו ראו בהכנת רשימה ביבליוגראפית של כל הספרים שהודפסו בעברית משאת-נפש אם לא הכרח. וכי כיצד יוכל חוקר לדון בנושא מסוים אם לא הכין לו הביבליוגרף 'צידה לדרך'?                                                                     

 

המכון לביבליוגראפיה עברית בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים שוקד זה למעלה משלושים שנה על הכנת ביבליוגראפיה מלאה של הספר העברי, וכל חובב-ספר או מי שמלמד ביבליוגראפיה באקדמיה, כמו כותב שורות אלו, מחכה כבר זמן רב לצאתו לאור של ספר זה, ובמשך השנים כבר הודפסו 'דפים לדוגמה' מתוכו. ואולם, ברבות השנים, וכתוצאה מהתיקונים וההשלמות שנוספו כמעט מידי יום למאגר האין-סופי של הכרטיסיות  באותו מכון, הרימו חוקרי המכון את ידיהם מרוב יאוש לרגל העשייה הגדולה שלפניהם. התפתחות הטכנולוגיה, ובמקרה זה, התקליטור, איפשרה את  העלאת הביבליוגראפיה על  תקליטור, וכך, מבלי לשלם עבור ההדרה של ספר בדפוס, יחד עם האפשרויות המרובות הגלומות ביכולת החיפוש של המחשב בא, כביכול פתרון מושלם

לביבליוגראפיה  של  הספר העברי. זהו, אפוא, התקליטור הנסקר עתה: שילוב של תוכן המורכב מעשרות אלפי כרטיסיות של ספרים מחד-גיסא, ויכולת תכנות של חברת סי. די. אי. סיסטם מאידך גיסא.                                                     

 


 

כמה זה עולה ולמה?                                                  

 

לפני שאתם ממשיכים לקרוא את השורות הבאות כדאי שתתפשו כסא.ובכן, אחרי שישבתם, אתם יכולים יכולים להתבשר כי מחיר התקליטור (לא של משינה, של  הביבליוגראפיה העברית), הוא 8200$ (לא טעיתם: שמונת אלפים ועוד שלוש מאות דולר). למוסדות מחקר וספריות קטנות יותר המחיר הוא 2250$  בלבד. ואולם, מחירים אלו מיועדים לספרייה אקדמית, ולאחר שהיא רכשה עותק אחד, יוכל כל חוקר באותו מוסד לרכוש עותק פרטי עבור 150$ בלבד. כן, ואם אין  לכם 25000 ש"ח, הרי שתוכלו לחסוך ולקנות את הספר (המתוכנן) האמור לכלול את התוכן של התקליטור עבור $5000 בלבד. ברם, מי שמבין את כוחו של המחשב ויכולת התכנות, יבין על נקלה כי תקליטור זה הוא מאותם תקליטורים נדירים ההופכים את הספרים למשהו מיושן ומיותר, וממילא אין הצדקה ל'חסוך' כמה אלפי דולר ולקבל אינפורמציה על נייר שלא ניתן לעבד אותה. 

 

למה המחיר הגבוה? א) כי הושקעו בו מאה שנות אדם (בערך); ב) כי מספר הקונים הוא נמוך מאד: רק מוסדות אקדמיים (לא קטנים), ובהם מחלקה ליהדות ירשו לעצמם הוצאה כה גבוהה. לא רק שהם 'ירשו לעצמם', אלא שבמידה מסוימת תקליטור זה יהא הכרחי בספרייה שלהם, במידה והם ירצו לשמור על רמה מחקרית נאותה.                   

 

 


 

 

כיוון שהתקליטור מציע תוכנה מסוג בלתי מוכר עד כה, ואין תוכנת BENCHMARK שבעזרתה ניתן לבחון את יעילותה, הרי שיש לבחון תוכנה זו על  פי שני מוצרים אחרים הקרובים אליה באופיים: 1) ספרו של ח"ד פרידברג, בית עקד ספרים, תל-אביב תש"י (דפוס צילום, חסרה שנת דפוס), ספר (המושמץ שלא בצדק)  אשר עקרונית  היה אמור לתת את כל הנתונים כמו התקליטור שלפנינו (למעט העובדה כי פרידברג עבד בתנאים קשים ולבד, שלא כמו מכון ובו כמה חוקרים השוקדים על מלאכתם במשך  עשרות שנים);  2) תוכנת אל"ף  - התוכנה בה משתמשים כל האוניברסיטאות בארץ (ומעט בחו"ל), ויש בה מאגר נתונים אדיר, גם אם לא שלם, שהרי התקליטור מדווח  על

הדפסתו של ספר כלשהו, בעוד שאל"ף מדווחת רק על קיומו בפועל באחת הספריות האקדמיות בארץ (ובתנאי שהוא קוטלג, כמובן).                                  

 

לאור זאת כדאי שנבחן עתה את התקליטור, אלא שצריך לשים לב לעוד תופעה: התקליטור עצמו, כאמור לעיל, בנוי משני נידבכים, האחד הוא מאגר  הנתונים  שסופק על  ידי המכון הביבליוגראפי, והשני הוא ה'מנוע' שחברת סי. די. אי. בנתה כדי לקבל את כל הנתונים. מסיבה זו ייסקר  התקליטור תחילה לפי תוכנו הביליוגראפי, ולאחר מכן על פי החלק התכנותי שבו. הנה דוגמה לשני 'מסכים' משולבים בתוכנה:              

 

 


 

חיפוש    תצוגה    הדפסה   יצוא    טקסט    יציאה                          

חיפוש רשומות ביבליוגרפיות                     84773

מילים:

כותר         :

מפתח כותר    :                אאוריך                    (1) 

מחבר         :                אביוויל                   (1) 

מפתח מחברים  :                אביחיל                    (2) 

מפתח שמות    :                אבל                       (1) 

מו"ל\מדפיס   :                אבן-יהודה, המועצה המקומית(1) 

מקום הו"ל    :                אברהם                     (1) 

שנה        מ:          עד:   אגאדיר                    (2) 

שפה          :                אגוסטאוו                  (1) 

אוסף         :                אדאמוש                    (1)                                    אדז`אמקה                  (1) 

חיפוש חופשי  :                אדינבורג                  (11)

    "אדינבורג"                (13)

אדינבורו                 (2)  

אדינברו                   (1)

 

 

Alt-H for English menus לעבור לתפריטים באנגלית

 

Alt-Q to change typing language לשנות שפת הקלדה

 

תפריטF10 חיפושF5     F6   F7    F8   F9 מפתחF4  מחיקהF2  F3  עזרהF1

 


 

 

נחפש, לדוגמה, נתונים ביבליוגראפיים על 'שולחן ערוך'. אם לא ידעתם, הרי שניתן לכתוב את שם הספר פעמיים, פעם אחת בשדה הנתונים המכונה 'מפתח כותר' (כולל  120 ספרים ובהם מפרשים וקיצורים), ובנוסף לכך ניתן לרשום את שם הספר ב'כותר' (=מהדורות הספר), ומתקבלת תשובה כי יצאו עד כה 46 מהדורות של הספר. פרידברג, לעומת זאת (תחת הערך 'שלחן ערוך' בכתיב חסר) מונה פחות מהדורות, אלא ששיטת סידורו היא שונה. ברם, המפליא הוא שהתוכנה  לא עשתה כל סדר ברשומות, בניגוד לסדר הכרונולוגי של פרידברג. יתר על כן, אם נבצע חיפוש של מהדורות 'שולחן ערוך' שהודפסו בין השנים 1500 עד 1600 נמצא כי המחשב לא מכיר תשובה לשאלה זו (לפי פרידברג: 12 מהדורות), בעוד שבחיפוש מהדורת שו"ע בין 1500 עד 1700 נמצאה מהדורה אחת (!?). כבר עתה אני חייב לציין שלא ירדתי לסוף דעתו של התקליטור,כלומר למתכנתיו.                                                           

 

חיפוש אחר בוצע לפי שם מקום, וביקשתי לאתר את כל הספרים שהודפסו בוונציה (ניתן לחפש על פי הכתיבים  השונים, כגון: 'ויניציאה', 'ויניציא', ועוד, או על פי "ונציה", מלה המציינת את כל צורות הכתיב של המלה). בחיפוש זה (שלא ניתן לבצעו אצל פרידברג), נמצאו 803 ספרים והם מסודרים לפי סדר אלפבית. ברם, ספרים צריכים להיות מסודרים גם לפי סדר כרונולוגי, ואיני מוצא סיבה מדוע לא יסודרו הרשימות בסדר מבוקש כלשהו (האם לא שמעו המתכנתים על תוכנת Norton Commander המאפשרת סידור שמות של קבצים בצורות שונות?).          

 

לאור שני חיפושים אלו נוצר רושם כי תכנון לקוי של מנוע החיפוש עומד מאחורי שתי שגיאות אלו, שתים שהן אחת.                                                 

 

נבצע, לדוגמה, חיפוש של כל המחברים בעלי השם  'רוזנברג' 84 - תוצאות. נצמצם לרוזנברג, יהודה  יודל (רב תלמיד חכם, האחראי, בין היתר, על הפצת הסיפור על הגולם של המהר"ל) 27 - (למעשה, 25 שכן שני בניו אינם עניין לכאן). כאן הרגשתי שחסר לי כלי של 'ניפוי', כלומר הסרת רשומות מיותרות, אך כלי זה אינו בנמצא. את כל  הנתונים ייצאתי לקובץ לבדיקה מעמיקה יותר (שכן לי באופן אישי מוכרים יותר כותרים), אך במבט אחד ניתן לומר כי אנשי המכון הביבליוגראפי לא השתמשו בתוכנת אל"ף, ולמעשה מאגר הנתונים מבוסס על תוצאות של עבודה שאירעה בשלושים השנים ,האחרונות, וממילא גם שלא בסיוע של אל"ף. יתר על כן, בבדיקה מקרית  של  ספר שאינו מפורסם ('ברית מלח'), הסתבר שלא רק שפרידברג יותר מעודכן אלא שבכרטיס המהדורה המופיעה כראשונה בנתוני המכון הביבליוגראפי (ואינה אלא רביעית), כתוב בפירוש שספר זה נדפס בשנית, והביבליוגראף המקטלג ספר אמור היה להשלים את הנתונים.                                                                  

 

 


 

ז'ול וורן בעברית

נניח שרצינו לדעת את תולדות ספרות הילדים העברית, שאלה ביבליוגראפית,  ספרותית ואולי אף היסטורית. מה עושים? מחפשים את 'ורן' - והוא איננו; מחפשים 'וורן', ומקבלים עשרות רבות של מהדורות אחד מגיבורי ילדותנו (אגב, גם טרזן מופיע, על התקליטור, לא על העצים). ברם, אם מחפשים 'וורן ז'יל', התוכנה מודיעה שאין מחבר כזה. בדיקה קלה מלמדת כי הגרש העברי נרשם במאגר הנתונים בצורה 'הפוכה'. מסקנה: יש להיזהר בשימוש בגרש שכן  התוכנה אינה 'מכירה' אותו. ואגב, המאגר הביבליוגראפי מכיר הרבה  יותר  נתונים משהכיר פרידברג (אף כי כמה מהם אינם מסודרים בסדר האלפביתי).                                                   

 


 

 

בחלון הראשי של החיפוש קיים שדה בשם 'אוסף', לא ידעתי מהו, שכן אין זה שם מוכר בביבליוגראפיה. קיבלתי יותר מאלף תוצאות, אך לא הבנתי מה הכוונה  ב'אוסף'. יתר על כן, למקרא מספר תוצאות כה רב הייתי מצפה לאפשרות למעבר מהיר לתוצאה מספר 560 למשל, אך אין אפשרות כזו (כמו בתקליטור פרוייקט השו"ת של בר-אילן).      

 

שלא כמו בספרו של פרידברג, הרי שהמכון הביבליוגראפי רשם בצורה מסודרת  את כל הפרטים ופרטי הפרטים של שערי הספרים, מאגר נתונים שלא היה מוכר עד כה. שוב לא מדובר ב'כרטיס' ובו מספר מצומצם של נתונים, כי אם מידע ארוך ומפורט ביחס לכל ספר. לפיכך, גם שמות הרבנים שכתבו הסכמות לספרים מצוינים בכרטיס, וכתוצאה מכך נדמה כאילו מספר התוצאות 'התנפח', ואין הדבר כן. למשל, חיפוש של  'קוק, אברהם יצחק' לא בתור מחבר אלא בתור שם המוזכר, היינו לרבות נותן הסכמה, גילה כי שמו מופיע למעלה מארבע מאות פעם (!). 'שדה' זה חשוב ביותר למחקר היסטורי שכן ניתן בעזרתו לגלות נתונים ביבליוגראפיים (ואף ביוגראפיים), עליהם קשה לדעת שלא מתוך

מקור אלקטרוני זה.                                                         

 

 


 

המנוע של כל תכנית הוא קובץ שהסיומת שלו היא EXE, קיצור של EXECUTE (=מבצע). בתוכנות מורכבות יש מספר 'מנועים', כלומר מנוע  ראשי ולידו  מספר  מנועי-משנה (כמו  למשל במכונית: מנוע ראשי ולידו מנועים שונים כמו המנוע של משאבת המים או המזגן). עיקרה של התוכנה הוא במאגר הנתונים הגדול, ולצידה בא 'מנוע' שמאפשר את ביצוע החיפושים השונים.                                                    

 


 

 

נעבור עתה להיבט התכנותי. המפתחים חשבו על הספרנים ואיפשרו לבצע  ANNOTATE, כלומר,  לצרף 'פתקה' לספר מסוים ולכתוב בו הערות. כמו כן, ביצוע הדפדוף בין הכרטיסים הינו יפה, אם לא מרשים. אמנם, דפדוף זה דומה לדפדוף בכרטסת המוכרת באולמי הכרטסות  שבספריות, אך לעומת זאת ניתן ל'קפוץ' בצורה מקושרת (ויפה) באמצעות HYPERTEXT אל כרטיס אחר, או אל כל  אחת מהמלים המופיעות בצבע בהיר יותר.                                                                      

 

לאחר ביצוע חיפוש מסוים רציתי לבצע חיפוש על גבי התוצאות אך למרות שנפתח

דיאלוג השיחה ב'טקסט' הרי שהסמן לא התקדם לביצוע חיפוש נוסף, אף כי בתוך כרטיס אחד כן נתאפשר לי החיפוש. תופעה זו משונה אם לא מגוחכת  שהרי התוכנה יודעת ל'ייצא' את כל החומר על דיסק, ומכאן שהיא יכולה ל'ייצא' את כל החומר לזכרון הוירטואלי (במידה והיא יודעת לנצל את הזכרון הגבוה), וממילא לבצע חיפוש על  כל הנתונים. חבל שזה לא בוצע.                                                 

 

כפי שצויין  לעיל, מנוע החיפוש אינו מזהה היטב את התאריכים, וכך איבד הביבליוגראף המודרני כלי-עזר בעל ערך רב. אין ספק שנושא זה ישתפר במהדורה הבאה.                                                                     

 

בעייה בפני עצמה היא התעלמות המהדירים מתמונת שערי המהדורות, כלומר, סוג הנתונים הוא טקסטואלי בלבד, בעוד שבמדע הביבליוגראפיה מקובל כיום לבחון  היטב גם את שערי הספרים. למאגר נתונים ובו 'רק' (קצת פחות מ) 350 MB ניתן היה לצפות לצרף כמה תמונות שער בעלות עניין וחשיבות, ויש לקוות שאף עניין זה ישתפר בעתיד.                                                                     

 

חלון העזרה בקושי מתייחס למקום בו אנו נמצאים (שלא כמו ב'חלונות'),

ואפשר היה לתכנן מסך עזרה יותר משמעותי. בכל שדה ניתן לבצע 'כניסה' אל מאגר הנתונים הרלבנטי ואף 'להקפיץ' נתונים ממסך העזרה למסך החיפוש באמצעות  אחד המקשים. ניתן,  כמובן, לבצע חיפושים בוליאניים, כלומר, ספר שיש לו, לדוגמה, ה'תכונות' הבאות: נדפס בלונדון, לאחר שנת 1910, קשור לאישיות פלונית. דוגמה אחרת: ניתן לבצע חיפוש 1 ולאחריו חיפוש 2, ולאחר מכן ניתן לבצע חיפוש שהוא 'חיתוך' של שני החיפושים, פעולה  מתוחכמת למדיי. ברור כי חיפושים מעין אלה לא ניתן לבצע בכל דרך אחרת, עובדה המדגימה את יתרונו של התקליטור על פני הספר הכתוב. משום מה, F3

מבצע 'ניקוי מסך' שלם, בעוד שצריך היה לאפשר למחוק רשומה של שדה אחד בלבד.

 

אגב, מתוכנה כזו ניתן היה לצפות ל'שומר מסך'. ועוד הערה: בהתקנה נפתחו שני תת- ספריות (אחת שלא לצורך), (וקובץ האצווה, משום מה, בעל שם שלישי). כאשר 'יצאתי' קובץ חיפשה התוכנה את תת-ספריה BIB בעוד שהתוכנה  עצמה פתחה את ספריית  BIבתהליך ההתקנה. כמעט שכחתי: אין תמיכה בעכבר. כנראה שלא נלמד הלקח כיצד ממשק העכבר הפיל את וורד-סטאר לקרשים.                                           

 


 

 

תרגיל מסכם: נניח שרצינו לדעת מי היו חכמי ארם-צובא (היא חאלב שבסוריה)  במאה ה- 19. באמצעות  התקליטור התשuבה היא פשוטה למדיי. בשדה 'מקום הדפוס' מקישים F4 ומקבלים את כל האפשרויות הקיימות. מקישים על 'ארם  צובא' ומקבלים רשימה של ספרים שהודפסו שם. באחד הספרים מצויה רשימה ארוכה של כל נותני ההסכמות ומתוכה ניתן להכיר את חכמי ארם-צובא בעת ההיא. אין כל דרך אחרת להגיע לנתונים אלו אלא באמצעות התקליטור.                                                         

 

תרגיל אחר בתחום השמות: ב'חיפוש החופשי' ניתן לכתוב כל שם שהוא והחיפוש  עשוי לגלות אם אכן השתמשו אבותינו ואימותינו בשם מסוים.                          

 


 

לסיכום                                                                 

 

התוכנה החדשה מבית מדרשם של המכון הביבליוגראפי בשיתוף עם חברת סי. די. אי. סיסטמס עומדת לאין-שיעור למעלה מספרו של פרידברג המוזכר לעיל, ובשל אופייה הביבליוגראפי היא עולה על אל"ף (שלא נועדה למטרה מסוג זה), אף כי - לפי שעה - אין היא יכולה להחליף את ספרו של פרידברג.                                   

 

למרות הליקויים השונים שנמצאו בתוכנה זו, בתחום התוכני-ביבליוגראפי והתכנתי גם יחד, הרי שלפנינו כלי רב-עוצמה שחוקרי הספר העברי כמו גם ההיסטוריונים של העם היהודי במוסדות האקדמיים ברחבי העולם יפיקו ממנו תועלת מרובה.               

 

 


 

כמה ספרים עבריים נדפסו?

על  שאלה  זו אין  תשובה  וודאית. ככל הנראה, עד לשנת 1960 נדפסו בערך 120000 ספרים. מאז ועד היום נדפסו למעלה מ 200000  ספרים. כלומר,  ב  34  שנות דפוס בישראל נדפסו כמעט כפליים ! ספרים (או מוטב: כותרים), לעומת מספר הספרים 500 במהלך השנה שלפני כן.                                                         

 

הכתובת האלקטרונית של מסמך זה היא:

https://faculty.biu.ac.il/~barilm/bibliobo.html

 

last updated: February 1, 1996 - November 2004.