הרצאות למנהלים

כשמנהל פוגש את התנ"ך

בשנים האחרונות זכיתי לשלב בין כישורי המקצועיים כמנהל, יועץ אירגוני ומרצה האוהב את המפגש עם קהל ,לבין אהבתי לתנ"ך ובמיוחד לחמישה חומשי תורה, כך נוצרו ארבעת ההרצאות שמוצעות לפניכם כאן. המכנה המשותף של כל ההרצאות הוא שהן מחברות באופן מקורי ומרענן בין הטקסטים התורניים המוכרים לנו, ובין תיאוריות עכשוויות מתחום הפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות. מניסיוני, ההרצאות "תופסות" כל אחד באשר הוא, ומדברות אליו אל המקום הרלוונטי שבו הוא נמצא. הן מסוגלות להאיר באור חדש הן את עולמנו התורני והדתי, הן את עולמנו המקצועי והארגוני, כמו גם את עולמנו המשפחתי והבין אישי.

כל ההרצאות הן פיתוח מקורי שלי, וכולן גם פורסמו כמאמרים.

אבותינו התנכיים מלמדים אותנו על החיים:

על דרכי ההתמודדות של אבותינו עם קונפליקטים, לאור מודלים עכשוויים מפסיכולוגיה חברתית

מה אתם עושים כאשר אתם מוצאים את עצמכם בתוך קונפליקט? בוודאי תשיבו על כך: "תלוי בסיטואציה", ואתם כמובן צודקים. מודלים מתחום מדעי החברה מצביעים על חמש אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים: תחרות, ויתור, הימנעות, פשרה, ושיתוף פעולה. כל אחת מהן מתאימה מאוד בסיטואציות מסוימות אך בלתי מועילה עד מזיקה, כאשר מדובר באחרות. תאוריות עכשוויות מלמדות אותנו איזו אסטרטגיה מתאימה לקונפליקט מסויים, ומבטיחות למי שמיישם אותן תוצאות מרביות.

לפני מספר שנים החלטתי לחקור את העניין מהזווית התנכית האהובה עליי, וגיליתי דבר מדהים: מסתבר שאבות האומה המוכרים לנו מהתנ"ך, שחייהם כמובן היו עמוסי קונפליקטים, פעלו במדויק כאילו הכירו את התיאוריות העכשוויות הללו.

בהרצאה ננתח לאור התאוריות העדכניות ביותר, קונפליקטים תנכיים כגון: אברהם מציל את לוט מידי המלכים, אברהם מציל את שרה מידי אבימלך, יעקב משיג את הבכורה מידי עשיו, יוסף מנודה על ידי אחיו ולאחר מכן פוגש בהם שוב כאשר ידו על העליונה וליבו כואב ומתגעגע, ועוד מפגשים רבים ומרתקים, בהם לכל צד יש סיפור, אינטרס, ומשאלת לב. נגלה שלאבותינו התנכיים יש הרבה מה ללמד אותנו על יישום אסטרטגיות באופן הנבון, הרגיש ולעיתים המתוחכם ביותר, ולבסוף, ניחשף גם לכמה ממצאים מפתיעים ...

חלק מהנושאי ההרצאה מופיעים במאמר שפרסמתי - "קונפליקטים בפרשת יוסף ואחיו".

על עלייתו ונפילתו של הגיבור הראשון שהציל את העולם:

עיון מחודש בסיפורו של נח באמצעות קריאת מדרשים עתיקים מנקודת מבט פסיכולוגית עכשווית

ייתכן ששאלתם את עצמיכם כיצד נח התמסר להצלת משפחתו ובעלי החיים מהזעם האלוקי הניתך על העולם, נח שלא וויתר על אף נפש חיה, בנה במו ידיו את התיבה שעתידה היתה להיטלטל במשך כשנה שלמה ולטלטל את נפשו ואת נשמתו,, מסיים את מסעו ההרואי, כאנטי-גיבור, אנטי-הרואי שכזה, השוקע בתהומות הטיפה המרה, מבוזה ומושפל על ידי בשר מבשרו, שואל נפשו לשכוח. הרצאה זו מזמינה אותנו לשאול את השאלה הזו לעומק, כשאלה פסיכולוגית.

מסתבר שסיפורו של נוח מציף סביבו שלל מדרשים שרבים מהם כלל לא מוכרים, אך הם מרתקים ומפתיעים בעוצמתם ובאינטואיציה הפסיכולוגית העמוקה הטמונה בהם. המדרשים חולקים עם נוח את אותן שעות לילה צוננות שבהן האזין לרחש הגשם המאיים, מלווים אותו כאשר הוא מגדל בתנאים לא תנאים, מזון למאכל עבור חיות התיבה, יוצאים יחד אתו מהתיבה אל עבר עולם חרוב וספוג הרס, מאזינים לאנחת היאוש שיוצאת מקרבו, ומפלחת את לב משפחתו. הפסיכולוגיה העכשווית מתחברת בהרצאה זו אל תובנותיהם ומחוזות דמיונם של חז"ל, ומאירה את סיפור חייו כסיפור פוסט-טראומתי, סיפור שבו ההרואי והאנושי הם שני צדדים משלימים, של רוח האדם.

חלק מתובנות ההרצאה פורסמו במאמר ב"מקור ראשון", וניתן גם לקרוא עליהן גם כאן, במאמר שפרסמתי - "נח לאחר המבול - היבטים פסיכולוגיים".

מהו הדבר החשוב ביותר בחיים?

ברכת הכהנים בשילוב פירמידת הצרכים של מאסלו, מעניקות לנו כלים יהודיים לענות על שאלה זו

נניח שהייתם צריכים להחליט: מה הדבר החשוב לכם ביותר בחיים? בריאות פיזית תקינה? הכרה והערכה על ידי החברה? פרנסה? מימוש עצמי? או אולי בכלל- אהבה? רבים מאתנו סוברים שההכרעה בין האפשרויות הללו, קשה עד בלתי אפשרית. רבים סוברים שחוסר היכולת שלהם לסמן מטרה ברורה ולהכתיר אותה כחשובה ביותר, היא זו שמונעת מהם להתקדם בחיים.

בשנות ה 40 של המאה ה20, עולם הפסיכולוגיה החברתית עבר טלטלה: פסיכולוג יהודי, אמריקאי ששמו אברהם מאסלו, הציע שהבעיה איננה בתשובה אלא בשאלה. מאסלו הציע שעלינו לשאול את השאלה הזו אחרת לגמרי, ומכאן להבין אחרת את חיינו ואת המניעים שלנו. כך נולדה התיאוריה המפורסמת: "פירמידת הצרכים של מאסלו".

כאשר נחשפתי לתיאוריה של מאסלו, התפעלתי מאד . חשתי כי טמונה בה הבנה עמוקה של טבע האדם. לפני מספר שנים, זכיתי לניצוץ של השראה , בעת שעליתי כהרגלי לברך את ברכת כהנים (אני כהן), שמתי לב לפתע שברכת כהנים ערוכה בדיוק על פי הפירמידה של מאסלו.

החלטתי לחקור את העניין לעומק, וגיליתי שאכן, יש דרך יהודית להבין את השאלה: "מה הדבר החשוב ביותר בחיים": ברכת הכהנים מהווה למעשה את הביטוי הדתי התנכי הרוחני לאותה תובנה ששנים רבות אח"כ נוסחה על ידי מאסלו, כאשר הברכה נותנת לנו את המשמעות הדתית רוחנית המאצילה עלינו ועל התיאוריה . בהרצאה נכיר לעומק את פירמידת הצרכים של מאסלו, נחשוף את הזיקה בינה לבין ברכת כהנים, ונגלה כיצד התובנות הללו באו לידי ביטוי בפרשנות שנתנו חז"ל ומפרשים מודרניים לברכת הכההנים

מאמר מרכזי בנושא זה, פרסמתי בבד"ד, כתב עת לענייני תורה ומדע בהוצאת אונ' בר אילן, כרך 20, אייר תשס"ח (2008). אך תמצית שלו תוכלו לקרוא בגרסה שפורסמה במוסף מקור ראשון - "ברכת כהנים על פי פירמידת מסלאו".

משה רבנו: איזה מן מנהיג אתה? עבד שהוא גם מנהיג, הייתכן?

בחינת סגנון המנהיגות של המנהיג הגדול בהיסטוריה, לאור מודלים עכשוויים מחקר המנהיגות

רבים מאתנו נתקלים במהלך חיינו באנשים שממלאים תפקיד מנהיגותי וסמכותי. חלק מאתנו זוכים להכיר מקרוב דמויות מופת, שתפקידן המנהיגותי מבוצע על ידן באופן מבריק ומעורר השראה. לעומת זאת, חלק מאתנו מכירים מנהיגים שנדמה שאין להם כל כישורים הולמים לכך. לפעמים התחושה היא שאולי הבעיה איננה במנהיג, אלא אצל מונהגיו: הם אמנם כפופים למרותו, אך אינם מעריכים את דעתו, אינם סומכים עליו ואינם מזוהים עם התפקיד שמוטל עליהם. או אז אנו שואלים את עצמנו האם יש דבר כזה "מונהגים גרועים"? במי ניתן לתלות את האחריות לכישלון או להצלחה של מנהיג?

בשנים האחרונות חלה תפנית בחקר המנהיגות: במקום התמקדות בתכונות האישיות של המנהיג, (האם הוא כריזמטי," נולד להיות מנהיג" האם הוא רגיש, וכד'), החלו להתמקד בשיטת ההנהגה שלו, ולבחון מהי האסטרטגיה שלו במפגש עם המונהגים שלו. כך נוצרה אבחנה בין שני סגנונות הנהגה: מנהיגות מסורתית, מול מנהיגות מעצבת. המנהיגות המעצבת נתפסת כיום כמנהיגות האפקטיבית ביותר, אך גם המסובכת ביותר לביצוע.

כמנהל, העיסוק התיאורטי בסגנונות ההנהגה האיר את עיניי בנוגע למציאות הארגונית שלי ולחוויותיהם של העובדים שלי. כאדם דתי שאוהב תנ"ך, חשתי צורך ואפילו דחף לבחון האם המנהיגות הגדולה ואולי המורכבת ביותר בהיסטוריה של עם ישראל: מנהיגותו של משה רבנו, עומדת במבחן המודלים העכשוויים. משה היה נתון בפרדוקס ייחודי, מעצם היותו מתמרן בין שני תפקידים לכאורה סותרים: מחד, עבד ה' הכפוף למרותו ולציוויו, ומאידך, מנהיג בעל חשיבה עצמאית. שאלתי את עצמי כיצד המתח הזה בא לידי ביטוי בסגנון ההנהגה של משה, התחלתי לחקור את העניין וגיליתי ממצאים מפתיעים, מסקרנים ואף מרגשים...

בהרצאה נכיר לעומק את שני סגנונות ההנהגה ונעמוד על ההבדלים ביניהם, תוך שאנו מלווים את משה רבנו באבני הדרך המשמעותיות של דרכו כמנהיג, במתח שבין עבד ה' למנהיג העם: כאשר עליו להשיג מים לעמו הצמא באופן מידי, כשאר עגל הזהב מקדם את פניו בירידתו מן ההר, כאשר פעמים רבות הוא פונה לעמו בנאומים נפלאים נאומים שאותם נשא מדעתו בהתאם לתפיסתו את תפקידו כמנהיג . אירועים אלו ועוד, בסיוע פרשנים, יהוו עבורנו את המצע לבחינת סגנון מנהיגותו של משה רבנו, ויעניקו לנו מבט רפלקטיבי גם על עצמנו ועל חיינו האישיים.

את המאמר המרכזי בנושא, פרסמתי באורשת ד, תשע"ג - "משה רבנו – מנהיג מסורתי או מנהיג מעצב".

על חלק מהתובנות תוכלו לקרוא בגרסה שפרסמתי בדפי פרשת שבוע של אונ' בר אילן - "לדבר אל הסלע או להכות בו".