להב
למידע על תוכניות הניהול
*שם
טלפון
*Email

מדבריה של ד"ר טלי איכנולד-דביר בועידת ישראל לעסקים

10/12/2007

 

לפרטים על תכנית מנהיגות ניהולית: פיתוח מיומנויות

מה יכול להיות משותף לאלי הורוביץ, אוסאמה בן לאדן, אמא תרזה, ג'ק וולש, רודי ג'וליאני, מדונה וישו? העובדה שכולם הוגדרו בקונטקסטים מסוימים כמנהיגים. אז מה מבחין בין מנהיגים ללא מנהיגים או בין מנהיגים למנהלים?

נושא המנהיגות מצית את דמיונם ואת סקרנותם של אנשים במשך אלפי שנים. למעשה, כבר במאה ה-16, בספר המנהיגות הראשון שבעצם נכתב - "הנסיך" - סיכם מקיאוולי ואמר ש"אין דבר קשה יותר, מסוכן יותר או וודאי פחות מבחינת סיכויי הצלחתו, מאשר לקבל עליך את ההנהגה של סדר חדש".

המחקר המדעי של תופעת המנהיגות התחיל רק בשנות ה-30 של המאה העשרים.

מאז, במשך עשרות שנים נערכו אלפי מחקרים שבחנו אינספור תכונות אישיות, תכונות פיסיות והתנהגויות שמבחינות בין מנהיגים ללא-מנהיגים. עד לא מזמן, השורה התחתונה היתה אכזבה! לא הצליחו למצוא מאפיינים שמבחינים באופן שיטתי ועקבי בין מנהיגים ללא-מנהיגים.

רק באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת התרחש ה"מפץ הגדול" בתחום המנהיגות וכיום יש לנו תשובות חדות וברורות בעלות תוקף ומהימנות גבוהים מבחינה מדעית לשאלה הזאת. אז, קודם כל, מה זה בכלל מנהיגות?

אנשים מאד אוהבים לדבר על מנהיגות, אבל יותר מכפי שהם אוהבים לדבר על מנהיגות, הם אוהבים לדבר על העדרה... במאמרי פרשנות, בטוקבקים, בשיחות סלון. אבל כשמנסים להגדיר מהי בכלל מנהיגות, העסק מסתבך. ברנרד באס, מגדולי חוקרי המנהיגות, כתב ש"מספר ההגדרות השונות למנהיגות הוא רב כמעט כמו מספר האנשים שניסו להגדירה". אחרים טענו שמנהיגות כמוה כיופי – קשה להגדרה אך כאשר אדם נתקל בה, הוא יידע.

כשאני נדרשת על-ידי סטודנטים ומנהלים לתת הגדרה אני אומרת שאחרי כל ההגדרות והפולמוסים, מנהיגות, מבחינתי, היא היכולת של אדם לגרום לאחרים ללכת מרצונם אחריו ובדרכו. ההנחה שעומדת מאחורי הגדרה כזאת היא, שבניגוד לכל גאונות אחרת, למנהיג אין קיום ללא ההולכים אחריו, אין מנהיג בלי מונהגים. הרבה אנשים מבלבלים בין מנהיגות לסמכות. הרבה אנשים שנוכחים כאן היום נמצאים בעמדות סמכות אבל אני מסתכנת באמירה שרובנו לא מנהיגים. אז מה מותר המנהיג מהמנהל?

הדבר הראשון שמאפיין מנהיגים הוא העובדה שהם עצמם מהווים מודל לחיקוי ולהזדהות עבור אחרים. מנהיגים מפגינים עוצמה ובטחון עצמי ומהווים דוגמא אישית. הם שמים את האינטרסים של המונהגים שלהם לפני האינטרסים האישיים שלהם, לא מהססים לקחת סיכונים בעת הצורך ואחריות מלאה בכל זמן. נלסון מנדלה ישב 28 שנים בכלא וסירב לחנינה ובכך נתן דוגמא אישית לדרך שבה האמין. לפני כמה שנים פורסם בעיתון שיואל פלדשו, מנכ"ל אל על לשעבר, סירב לבונוס שהוצע לו ע"י הדירקטוריון כי החברה היתה עדיין בהפסדים וכי באותו זמן התנהל מו"מ עם העובדים לגבי הסכמי שכר. אני לא יודעת מה היה מאחורי הקלעים, אבל מלפני הקלעים זה נשמע כמו דוגמא אישית. כבר לפני מאות שנים טען אריסטו בספרו "רטוריקה" שיש 3 גורמים שבאמצעותם אדם יכול להשפיע על אדם אחר: לוגוס- שזה הטיעונים הלוגיים שהוא מביא; פאתוס – שזה החיבורים הרגשיים שהוא יוצר; ואתוס – שזה האופי והגישה של המשכנע או המנהיג, מי אתה ומה אתה מייצג. כל מי שקורא עיתונים יכול לראות שהרבה מאד מנהיגים בכל התחומים נופלים כבר על הסעיף הזה.

למאפיין השני של מנהיגות מקובל לקרוא חזון או השראה. חזון זה לא שני משפטים שניסחו יועצים ארגוניים ותלויים על הקיר במפעל. אני אלרגית לחזונות שתלויים על קירות. חזון משמעו להציע שינוי שלהמצב הקיים, אלטרנטיבה לסטטוס-קוו, עתיד שהוא טוב יותר מההווה, תקווה – גם אם אין לנו כרגע מושג האם ואיך נגיע לשם. שהרי כולנו צרכנים כפייתיים של תקווה ו"מנהיג הינו סוחר בתקוות" אמר נפוליאון בונפרטה. מחקר שנעשה בקרב 127 חברות אמריקאיות מצא שעצם קיומו של חזון ברור בעל מסרים שאפתניים ותקשור של החזון הזה לכלל בעלי-העניין של הארגון יצר גידול מובהק במכירות, בכמות העובדים וברווח.

המאפיין השלישי של מנהיגות אפקטיבית נקרא איתגור אינטלקטואלי ולא במובן של לפצח את משפט פרמה אלא במובן של יצירת אקלים ארגוני שבו כל הזמן מותר להטיל ספק בדרך שבה הדברים נעשים. במובן שאתה מצליח לייצר אווירה שבה כל אחד מהעובדים, כולל אותך, מגיע כל בוקר לעבודה עם השאלה איך אפשר לעשות היום את הדברים יותר טוב מאתמול.

המאפיין הרביעי והאחרון של מנהיגים הוא היכולת ליצור קשרים בינאישיים טובים, להתייחס לצרכים האישיים והייחודיים של כל אחד מהמונהגים שלהם ולהביא כל אחד מהם למימוש הפוטנציאל האישי שלו או שלה. נשמע אולי ברור מאליו, אבל הפער בין כמות המנהלים שאומרים "שהמשאב האנושי הוא המשאב החשוב ביותר שלנו" לבין אלו שבאמת מיישמים זאת בפועל – הוא עצום!

במחקרים רבים שנערכו בסוגי ארגונים שונים, על פני רמות ניהול שונות ובמדינות שונות נמצאו ממצאים עקביים וחד משמעיים לגבי מאפייני המנהיגות האלו. כאשר מופגנים כישורי ניהול אפקטיביים, הקורלציות לביצועים בשורה התחתונה נעות סביב ה-0.4. אבל, כאשר מופגנים מאפייני המנהיגות שמניתי, הקורלציות לביצועים אובייקטיביים עולות למעל 0.7 !

לסיום, כמו שאמרתי, מנהיגות אמיתית מציעה שינוי שלהמצב הקיים, אלטרנטיבה לסטטוס-קוו, עתיד שהוא טוב יותר מההווה. הרי אין טעם להציע לאחרים ללכת אחריך באותה דרך שבה הם הלכו עד עכשיו. הבעיה היא ששינוי אמיתי הוא דבר מאיים. כאשר אתה מנסה "להעיר את הדובים מרבצם", יש סיכוי לא רע שהדובים יכעסו. כשמנסים להוביל אנשים לקראת שינוי אמיתי - הם כועסים, מפחדים, חושבים אחרת, מקנאים, שונאים, קטני אמונה, רוצים, לא רוצים. ולכן אדם צריך גם הרבה אומץ כדי להיות מנהיג אמיתי. את הנושא הזה חוקר הפרופ' רון חפץ מהרווארד.

כולנו מרבים להדגיש את מנעמי המנהיגות. לפעמים נדמה שמנהיגות היא בעיקר טיסות במחלקת עסקים, משרדים מעוצבים, מסיבות קוקטייל, כרטיסים בחינם ליציעי כבוד, משכורות גבוהות וחליפות מעצבים. מנהיגות היא לפעמים גם כל אלה. אבל מנהיגות היא גם בדידות, אחריות כבדה מנשוא, העדר פרטיות, חוסר פופולריות וסכנה, לפעמים עד כדי סיכון החיים. וכשאני מדברת על סיכון, אני לא מתכוונת רק למנהיגים כמו יצחק רבין, מרטין לותר קינג, אנואר סאדאת, גנדי, לינקולן, המלך עבדאללה ועוד רבים וטובים ששילמו בחייהם על הניסיון ללכת ולהוליך בדרך חדשה.אני מתכוונת גם למייקל אייזנר שהודח מתפקידו כיו"ר דיסני בגלל אכזבת בעלי המניות ממצבה הפיננסי של החברה; אני מתכוונת לשרי אריסון שעזבה זמנית את הארץ למיאמי בגלל התקפות על החלטת בנק הפועלים לפטר 900 עובדים; ואני מתכוונת לארז מלצר, מנכ"ל מוערך, שפוטר בשבוע שעבר.

אלו מאיתנו שיש להם די אומץ לקבל עליהם תפקידי מנהיגות בפוליטיקה, בעסקים, בספורט, בצבא, בדת או בכל תחום אחר, בדרך כלל נתקלים בלא מעט תביעות, ציפיות, ביקורת, ציניות, חשיפה, קנאה וחוסר פרגון. אנשים ינסו, לעיתים בדרכים מאד מתוחכמות, להסיח את דעתכם כדי שתאבדו את הפוקוס, לדחוק אתכם לשוליים, לפתות אתכם לשנות כיוון, להתקיף אתכם התקפות אישיות. זה יקרה בצורה זו או אחרת בין אם אתם ראש צוות בהייטק, מנהל מפעל או ראש מדינה.

מנהיגות משמעה, אם כן, גם למצוא את הדרכים שבאמצעותן אפשר להתגבר על אותם מכשולים, שהרי אמר כבר מארק טוויין ש"אומץ הוא התנגדות לפחד, התגברות על הפחד, ולא העדרו של הפחד".

ד"ר טלי איכנולד-דביר, מומחית למנהיגות ומנהלת הפיתוח האקדמי של להב

לפרטים על תכנית מנהיגות ניהולית: פיתוח מיומנויות

הדפס שלח לחבר
׳‘׳ ׳™׳™׳× ׳׳×׳¨׳™׳ בניית אתרים
© להב- הפקולטה לניהול , אוניברסיטת תל אביב . טלפון 03-6407775