התקופות הקלאסיות, ימי הביניים והעת החדשה

התקופות הקלאסיות (הלניסטית, רומית וביזנטית – מאות רביעית לפנה"ס –רביעית לספ'):

 מעט מאד שרידים מתקופות אלו נתגלו על התל, אך בכל אופן יש ייצוג דליל של תקופות אלו (בעיקר בסקר). ככל הנראה בתקופות אלו, כמו באתרים אחרים ברחבי א"י, אנו רואים תופעה של "ירידה מהתל" שבו אתרים ממשיכים להתקיים אך באזורים סמוכים ונמוכים. ואכן, בשכנות לתל צפית, כק"מ מזרחה, ממוקמת האתר ח' סאפייה, ושם נתגלו שרידים מתקופות אלו.

 ימי הביניים והעת החדשה:

ההתיישבות באתר המשיכה גם בימי הביניים ובעת החדשה. בתקופה הערבית הקדומה, ככל הנראה בהמשך למגמת ההתיישבות בתקופה הביזנטית, ישנה פעילות מועטת בתל, ורק חרסים בודדים נתגלו בסקר. בתקופה הצלבנית, מצב זה משתנה.

 המקורות ההיסטוריים מוסרים שלאחר כיבוש א"י במסע הצלב הראשון (ב-1099 לספירה), נותרה אשקלון בידי המוסלמים הפאטימים. על מנת לכתר את אשקלון, באמצע המאה ה-12 לספירה בנו הצלבנים מערכת של מצודות מסביב לאשקלון – בכפר דרום, בבית גוברין, בתל צפית, וביבנה. ואכן, המקורות בני התקופה מדווחים על המצודה בתל צפית, שכונתה Blanche Garde (ראה לעיל) ושהחלה את דרכה כמצודה קטנה בעלת 4 מגדלים, הצופה לעבר שלשת המצודות האחרות. עם הזמן, הורחבה המצודה ונוסף ביצור חיצוני יותר גדול, ואף נוסד כפר בסמוך. המצודה והכפר נכבשו בידי כוחותיו של צ'אלח א-דין ב-1191 לספירה. בראשית המאה ה-13 חזרה המצודה והכפר לידי הצלבנים, אך ב-1244 היא נכבשה שוב בידי המוסלמים והמצודה פורקה.

 עדויות ארכיאולוגיות שונות לשלב זה בתולדות האתר נתגלו במשך הפרויקט. שרידי ארבעת המגדלים של המצודה המקורית עדיין ניכרים על פני השטח בפסגת התל. לאחרונה, בחפירות בשטח F נחשפה פינתה הצפון-מערבית של הביצור החיצוני של המצודה, הכולל קטע חומה ומגדל בעל תוכנית ייחודית. כמוכן, במורדות הצפון מערביים של התל נתגלתה בסקר מחצבה של אבנים עם סיתות אלכסוני האופייני לתקופה.

לאחר התקופה הצלבנית, בתקופה הממלוכית והמודרנית המשיך להתקיים באתר כפר מוסלמי, תל אצ-צאפי. כפר זה מוזכר בתעודות שונות עד לשלהי התקופה העות'מנית ולתוך תקופת המנדט. בימי מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "יואב" נכבשה הכפר בידי צה"ל, ותושביו נמלטו ממנו. מאז, הכפר נעזב, ושרידי בתיו ניכרים במרכז ומערב התל העליון. כמוכן יש שרידים של מספר בתי קברות של הכפר, במזרח התל  (בסמוך לשטח P), בפסגת התל (על גבי המצודה הצלבנית) ואף המדרון המערבי של התל.

אהרן מאיר
 הפרוייקט הארכיאולוגי בתל צפית/גת
המכון לארכיאולוגיה
 המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס)
אוניברסיטת בר-אילן
רמת-גן
aren.maeir@biu.ac.il