תקופת הברזל IIב-ג (מאות שמינית ושביעית לפנה"ס)

לאחר החורבן הגדול בסוף המאה התשיעית לפנה"ס, כאמור, עוצמת ההתיישבות בגת יורדת בצורה משמעותית. למרות זאת, ישנן עדויות להמשך ההתיישבות באתר במאה השמינית, ובמידה פחותה אף במאה השביעית לפנה"ס. בשטח A ובשטח F נתגלתה שכבה עם ממצאים המתוארכים לסוף המאה השמינית לפנה"ס. אופי הממצאים מעידים על שינוי משמעותי שחל באתר בתקופה זו. בשלבים קודמים של תקופת הברזל האוריינטציה התרבותית הייתה כלפי  מערב, כלפי החוף, והתרבות הפלשתית הייתה דומיננטית. לעומת זאת, בשרידים מהמאה השמינית ניתן לראות השפעה חזקה כלפי מזרח, כלפי ממלכת יהודה. אופי כלי החרס, וממצאים אחרים, מצביעים על כך שלאחר החורבן של חזאל, ההתיישבות בגת מושפעת עמוקות ממלכת יהודה. דמיון רב ניכר בין הממצאים לבין הממצאים מאתרים יהודאיים בני אותו זמן, כדוגמת לכיש, שכבה III. יש לראות בכך עדות להתפשטות של ממלכת יהודה לכיוון מערב במאה השמינית (במיוחד במחצית השנייה של המאה), ובמסגרתה, ככל הנראה אף שלטה בגת. ההשפעה הרבה של חזקיהו באזור פלשת בימי המרד נגד האשורים היא עדות התומכת בכך. כמוכן, מספר ידיות קנקנים על חותמות "למלך" (האופייניות לממלכת יהודה ערב מסע סנחריב) שנמצאו בחפירות בליס ומקאלסטר בסוף המאה ה-19 באתר, ולאחרונה, אף בידי המשלחת הנוכחית, מחזקים טענה זו. ככל הנראה, הישוב היהודאי בגת חרבה במסע סנחריב. ישנן עדויות מועטות להמשך ההתיישבות באתר במאה השביעית. בין השאר נתגלו בסקר מספר ידיות עם טביעות "רוזטה" האופייניות לתקופה זו. מלבד זאת אין עדויות רבות ויש לשער שגת הצטמצמה משמעותית בתקופה זו. ואכן, אין אזכורים אודות גת מהמקורות בני המאה השביעית.

התקופה הפרסית (מאות שישית-רביעית לפנה"ס):

בחפירותיהם של בליס ומקאלסטר נחשפה עדות חשובה לתקופה זו – מצבור של חפצי פולחן רבים ומגוונים (צלמיות, מסכות, ועוד), ככל הנראה חלק מפביסה (Favissa, בור גניזה) מהתקופה הפרסית. במסגרת הפרויקט הנוכחי טרם נתגלו ממצאים רבים מפרק זמן זה. בסקר נתגלו ברחבי התל חרסים התקופה (כולל שברי כלים מיובאים מיוון), וכן לאחרונה, בשטח  F נתגלתה שכבה דלילה מהתקופה.